עוד לא יבשה הדיו ממיליוני הפרסומים על  השתלבות דור Y במקום העבודה, והנה עומדים בפתח בני דור  Z. הארגונים עוד לא למדו איך "לאכול" את שינויי הדפוסים וסדרי העדיפויות של דור Y והנה מגיע דור משופר, הדור הדיגיטלי. התקרבותו של דור Z אל שוק העבודה מעצימה את הבעייתיות והכאוס הניהולי שהארגונים נמצאים בהם. שכבת העובדים המבוגרת (דור הבייבי בומרס) הולך ופורש, הדור הבא, דור X ממורמרים, דור Y "הבעייתי" הולך לכבוש את מקום העבודה ודור Z נכנס לקלחת הרותחת הזאת. קיימות דעות שונות מתי נגמר דור Y ומתחיל דור Z. יש כאלה שאומרים שבתחילת שנות ה – 90 ויש כאלה שגורסים שדווקא בסופם. זה לא סתם שאין ההסכמה – אין מאפיין בלעדי לדור  Z. הפרמטר העיקרי שמייחד את דור Z שהם צרכנים כבדים של מדיה חברתית. אבל זו לא נחלתם הבלעדית, גם רוב בני דור Y משתמשים באותן פלטפורמות. זה לא מובהק כמו שדור X  הגיעו לעבודה עם ידע וניסיון בשימוש במחשב אישי כשהמנהלים שלהם לא ידעו איך להתמודד עם "הטכנולוגיה החדשה ההיא". היום לדוגמא, לכולם יש חשבון בפייסבוק, וכולם צופים ביוטיוב וכיוצא בזה

נעצור שנייה וניתן דוגמא לטשטוש הקווים….עובדת חדשה בת 25 (ילידת 86) שסיימה תואר ראשון מגיעה לעבודה. אותה עובדת, גדלה כבר עם האינטרנט כמדיום (כשהייתה בת 8 יצא הדפדפן) ועם תקשורת הסלולרית זמינה (באותה שנה, 1994, הוקמה סלקום שעשתה מהפכה בשוק הסלולר המקומי). כשהייתה בת 18 יצאה הבשורה של web 2.0 וכבר 5 שנים (מגיל 20) היא בפייסבוק. לאותה עובדת ,למרות שמוגדרת דור Y, יש הרבה מהמאפיינים של הדור הדיגיטלי……אותה עובדת הייתה יכולה גם להצית את המחאה החברתית….

אז קבלו אותם. הם דיגיטליים, מהירים, וזריזי מחשבה  - קווים לדמותם של ילידי דור  Z

משתפים – מייצרים תוכן שאחרים יכולים להפיק תועלת. קולבורציה היא פעולה בסיסית והיא המפתח להפקת תוכן הרלוונטי למגוון רחב של אנשים.

מלאי השראה – נחשפים לתוכן רב ומוצאים השראה בכל מקום. מלאים ברעיונות שהם רוצים לשתף, לשכלל ולקדם ושמחים לעזור לאחרים לעשות את אותו הדבר

נדיבים – שמחים לחלוק רעיונות, קשרים, זמן, מומחיות ועוד. רואים את טובת הקהילה ופועלים להביא תועלת לזולת.

דינמיים – הזריזות והגמישות מאפשרים להם להוציא לפועל את הרעיונות שלהם. תודות לכלים שברשותם, הקשרים שיצרו והתהליכים שאימצו, הם יכולים לעבור במהירות מסחררת מעיבוד הרעיון דרך מציאת שיתופי פעולה ועד הוצאתו לפועל

חברותיים – לא מוותרים על מפגשים פנים אל פנים. האינטראקציות הבינאישיות הם חלק מסגנון החיים שלהם. משתמשים ברשתות החברתיות לאפשר התכנסויות וליצור קשרים אנושיים (לדוגמא, הצטרפות לקבוצות בפייסבוק)

רוחשי אמון – כמו שהם מודעים ומבינים מה מניע את עצמם, הם בוטחים אחד בשני מתוך האמונה שלכל אחד יש את הדרך שלו להיות יעיל ופורה

סקרנים – מחפשים כל הזמן דרכים חדשות וטובות יותר להתנהל ולהתייעל (למשל הוספת תוספים לדפדפן שמשפר את חווית הגלישה שלהם). החיפוש מתבצע ע"י חקירה, הקשבה, ניסוי, ובחינה  ביקורתית.

מונחי פעולה – קולטים תכף ומייד. אין להם סבלנות להסברים על הפעולות הנדרשות לביצוע המשימה. הם אנשי מעש בעלי שיקול דעת שמבינים במהירות, פורטים לפעולות ופועלים מתוך הבנתם. ככלל מעדיפים לא לשאול "איך צריך לעשות" (זה פשוט לא רלוונטי לגביהם). לעיתים זה בא על חשבון דיוק.

ממוקדים- הכול עניין של רעיונות ומשימות. המעמד לא חשוב. שיתוף פעולה וקולבורציה גוברים על רווח אישי (ע"ע נדיבים)

מחוברים – בזכות המובייל הם נגישים בכל זמן, גם לשיחות  אישיות וגם לשיחות ברשת.  כאשר יש להם גישה תמידית לשיחה, הם באופן קבוע חלק ממנה.

מאוזנים - כושר הסתגלות, גמישות ומהירות תגובה עוזרים להם לחלק את המיקוד בין ההתחייבויות השונות שלהם. עבודה, חברים או עיסוקים אישיים, אין תחום שבא על חשבון התחום השני. קיימת ההבנה שאפשר גם וגם.

וירטואליים – מתוך הנחה שהם מונחי פעולה (ע"ע) המיקום הפיזי לא משנה. השאלה איפה לעבוד תלויה במקום בו יש להם הכי הרבה תפוקה (זה לא חייב להיות במקום העבודה). למעשה, כשמטשטש הקו המפריד בין זמן העבודה והזמן האישי, בסופו של דבר הפריון גבוה יותר (הרי רובנו קוראים מיילים גם מחוץ לשעות העבודה). בנוסף, שימוש תדיר במגוון יישומי תקשורת מאפשר להם להיות מעודכנים בכל רגע.

מצוידים – יש להם את הסמרטפון, המחשב הנישא, האייפד, כל הציוד איתו הם מרגישים הכי נוח. אין להם בעיה להגיע איתו לעבודה (ולרוב הציוד שלהם מתקדם יותר ממה שמסופק בארגון). הם מחוברים לדסקטופ שלהם, מכירים ומשתמשים בתוכנות וביישומים שהם התקינו לעצמם (ע"ע מקוסטמים). בשורה התחתונה, שימוש בציוד האישי מאפשר להם להשתלב בצורה מהירה יותר בעבודה ולתת אותה תפוקה (ואף טובה יותר) כמו בשימוש בציוד שנותן הארגון.

מקוסטמים – קסטומיזציה היא המפתח. מצוידים ומשתמשים בעשרות אפליקציות ופלטפורמות המותאמות אליהם אישית. מאפשרות להם לעבוד איך, איפה, ומתי שהם רוצים (ע"ע סקרניים)

נותנים תפוקה - הפרודוקטיביות החדשה – התפוקה היא לא ערך עליון. הם מבינים שצריך להתמקד בתוצאות ובהישגים ולא איך מביאים אותם. נמצאים בחיפוש מתמיד אחר שיטות, כלים ודרכים לשיפור תהליכים (או מוצרים) שזה בעצם מה שעושה אותם פרודוקטיביים מבסיסם.

חברים במגוון רשתות חברתיות – רשתות חברתיות כמו טוויטר , לינקדאין או פייסבוק זה לא רק לשיתוף מידע אישי. אלה גם רשתות שיוצרות קשרים מקצועיים משמעותיים העוסקים לעיתים קרובות בפתרון בעיות או קבלת  עצות.

ואיך זה מתקשר ל- enterprise 2.0 ? כולם מסכימים כי העובדים בני  דור Y הגדירו צרכים חדשים והציבו אתגרים בארגונים. בני דור Z עומדים להעצים את האתגרים (אך מאידך גם לצמצם אחרים). רשת חברתית פנים-ארגונית עוזרת להנהלה לגשר על הפער בין התרבות הארגונית והצרכים החדשים כמו גם להדק את הקשר עם העובדים. כאשר נאמנות לארגון אינה נמדדת רק בתגמול חומרי אלא בסביבת עבודה מאתגרת גמישה ובעלת עיניין, הארגונים צריכים להתאים עצמם ולאמץ סביבת עבודה חדשה. סביבת עבודה עדכנית המתאימה למה שקורה "בחוץ". (כמו פעם שהרבה מהעובדים השתמשו במחשב הבייתי שלהם במערכת ההפעלה "החדשה והפופולרית" 'חלונות' ואז היו מגיעים לעבודה ונאלצו להשתמש במערכת ההפעלה הוותיקה והאפורה  'דוס')

עבור דור Z, רשתות חברתיות הם חלק מחייהם. ערוץ תקשורת שהפך לחלק מהמציאות. הווייתם סובבת  סביב המדיה החברתית. הם גם פועלים הכי טוב בסביבה זו. עבורם אין שום סיבה שלא תהיה אותה שיטת תקשורת במקום בו הם עובדים. עבורם זו תהיה "כניסה חלקה" לארגון, הם צריכים הדרכה קצרה על הארגון כי השתתפות ברשתות חברתיות זה "אצלם בדם" (הם גם לא ירצו הדרכה ארוכה, בשביל מה?). עם קיצור עקומת הלמידה הם יתנו תפוקה בפרקי זמן קצרים יותר, ישתלבו מהר יותר ויתכן שאף יפתחו נאמנות לארגון "המעניין" הזה

רשת חברתית פנים-ארגונית היא חלק מסביבת העבודה החדשה. זו המציאות בעתיד הקרוב מאוד.


8 תגובות על ”ביי ביי דור Y, קבלו את דור Z“

  1. Dudu Rigler כתב:

    It's so real, fascinating and happening just in front of us
    Is it a revolution or just the circle of life?

  2. אריק רייזר כתב:

    תודה על התגובה

    זה גם וגם :)

  3. Marc Zarrouk כתב:

    Arik, thks.

  4. אריק רייזר כתב:

    בבקשה רבה, מרק זרוק היקר

  5. דוברת גרנט כתב:

    לא מובן במה הם שונים מדור ה y
    כל המאפיינים שציינת נימצאים גם בדור ה y
    הם חיים עדין ברשתות החברתיות וכדומה

  6. אריק רייזר כתב:

    דוברת, תודה על התגובה .
    כתבתי בפוסט שקווי ההפרדה מאוד מטושטשים ובכל זאת….

    לדעתי השוני בין שני הדורות, שדור Y אימץ את הרשתות החברתיות בנערותו/ בגרותו (פייסבוק פתח את שעריו רק ב 2006) ואפילו שהם משתמשים כבדים ברשתות, עדיין הם חוו (וחווים) את התקשורת במייל כך שיש להם מספר מערכות תקשורת שעברו עד שהגיעו למדיה החברתית.

    לעומת דור Z שנולד לתוך זה, זו ההויה שלו, כך הוא מתקשר, זו המציאות שלו (רבים מבני דור Z לא משתמשים כלל במייל, הכל דרך הרשתות). הם לא מכירים משהו אחר, בשבילם כך מתנהלת התקשורת

    אצלינו ראשוני דור הזד מתגייסים ואילו בארצות אחרות הם כבר נכנסו לכוח העבודה

    לעיתים שמנסים לצפות את מה שיקרה בעתיד מדברים על כוח העבודה בשנת 2020
    למרות שהנבואה ניתנה לשוטים, מדובר על שמונה שנים. עדיין ניתן לעקוב כיום אחרי בני ה 12 ולראות איך הם מתקשרים ובונים קולבורציה בינהם ומה צופן לנו העתיד –

    תסתכלי לדוגמא בוידאו הבא – http://youtu.be/LkiRWTJYPS0
    כשצפיתי בסרטון שמתי לב שהרבה מהכתוב בפוסט מופיע בהתנהגות של ה"ילדים"

    שוב, תודה רבה על הביקור בבלוג ועל התגובה. מקווה שעניתי

  7. שירה כתב:

    מרתק ביותר!! תודה

  8. אריק רייזר כתב:

    די, די, תמשיכי :)
    תודה רבה לך, שמח שנהנת

הוספת תגובה